פסק-דין בתיק תא"מ 28562-02-10

1.         בפניי תביעה כספית על סך 50,000 ש"ח, בגין עוולה של הוצאת לשון הרע.

2.         הצדדים הגיעו להסכמה דיונית על פיה אין צורך לשמוע ראיות, שכן באפשרותם לסכם טענותיהם על סמך החומר שהוגש לתיק ביהמ"ש, ולאחר מכן יינתן פסק דין. הצדדים סיכמו טענותיהם בפניי.

טענות התביעה

3.         התובעת עוסקת בהסעת אנשים. הנתבעת מפעילה אתר אינטרנט בשם המסחרי YNET (להלן:"האתר"). הנתבעת פירסמה ביום 29/4/08, בעמוד הראשי של האתר ידיעה (להלן:"הידיעה"), בדבר תאונת דרכים שהתרחשה באותו יום. מדובר בתאונה קטלנית, בה נהרגו שני אנשים ועוד שני אנשים נפצעו (להלן:"התאונה"). לידיעה הוצמדה תמונה בה נראה רכב הסעות הפוך על צידו בצד הדרך, כאשר ניתן לזהות את הרכב בתמונה כרכב התובעת, במיוחד עקב לוגו החברה המופיע עליו. מדובר בתמונה מתאונת דרכים אחרת, שאירעה כשנתיים קודם לפרסום הידיעה, שאינה קשורה כלל לתאונה נשוא הידיעה.

4.         מייד לאחר הפרסום, התובעת קיבלה פניות רבות מלקוחות מודאגים, אשר סברו כי רכבה היה מעורב בתאונה. הפרסום גרם לפגיעה בשמה הטוב וכן לנזק ממון, שכן הייתה צריכה לטפל בפניות הלקוחות. מעבר לכך נגרם לה נזק עסקי, לאור היותה חברת הסעות, ולאור הקשר שנעשה בידיעה בינה לבין תאונה קטלנית.

5.         מדובר בעוולה של לשון הרע שהנתבעת ביצעה כלפיה, וכי עליה לפצותה על נזקיה. כן טענה התובעת, שעל הנתבעת לפצותה גם אם לא הוכיחה נזק ממון, עקב הפגיעה בשמה הטוב.

טענות הנתבעת

6.         הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף מחוסר יריבות, שכן היא אינה המו"ל של האתר.

7.         לגופו של עניין הנתבעת טענה שמדובר בתצלום מוקטן, בה לא יכולים לזהות את הרכב כרכב התובעת; אין אפשרות להגדיל את התמונה ולא ניתן לקרוא את הכיתוב המופיע על גבי הרכב, או לזהותו כלוגו של התובעת; התמונה צורפה לידיעה רק כקישור לידיעה מורחבת, בה אין כל אזכור של התובעת, וכן התמונה לא מופיעה בידיעה המורחבת; התמונה הוצגה באתר למספר שעות מועט (כשעתיים). בנסיבות אלה היא לא ביצעה כל עוולה של לשון הרע כלפי התובעת. לחילופין טענה הנתבעת, כי עומדות לה הגנות הקבועות בחוק. לחילופין טענה הנתבעת, שלא נגרם לתובעת נזק ממוני ואין מקום לפצותה על נזק שאינו ממוני.

דיון

8.         אני דוחה את טענת הנתבעת לחוסר יריבות. התברר שלנתבעת קשר הדוק לאתר. העדה מטעם הנתבעת, שפועלת מטעם הנתבעת, שימשה בזמן הרלוונטי לתביעה כעורכת ראשית של האתר והיא זו שערכה בפועל את הידיעה. לפיכך לנתבעת יש מעורבות ולמעשה שליטה על הפרסום הספציפי נשוא התביעה, ועל כן היא האחראית לו.

יתרה מזו, הנתבעת, מסיבות השמורות עימה, לא גילתה מיהו המו"ל של האתר, הגם שעל פני הדברים מידע זה מצוי ברשותה. בנסיבות אלה הנתבעת מנועה מלטעון לחוסר יריבות, שכן לו רצתה הייתה יכולה להפנות את התובעת לבעל הדין הנכון, אך העדיפה שלא לעשות זאת.

9.         אני מקבל את טענת התובעת שלקוחותיה זיהו את הרכב בתמונה כרכבה, ועקב זאת הניחו שהיא זו המעורבת בתאונת הדרכים הקטלנית נשוא הידיעה. בתמונה רואים רכב הסעות באופן ברור, כאשר בחלקו הקדמי על גבי מכסה המנוע מופיע לוגו מסחרי. הגם שהלוגו עצמו נראה מטושטש, ניתן בקלות לשייכו לבעליו, כל עוד מדובר בצופה המכיר את הלוגו של התובעת. מאחר והתובעת הינה חברת הסעות, המשרתת ציבור רחב, טענתה, שאנשים רבים וביניהם לקוחותיה זיהו את הרכב בתמונה כרכב השייך לה, הינה טענה מבוססת וסבירה.

10.       אני מקבל את טענת התובעת כי הנתבעת ביצעה כלפיה עוולה של לשון הרע. הצמדת תמונה של רכב התובעת, הפוך, ליד ידיעה על תאונת דרכים קטלנית, פוגעת בשמה הטוב של התובעת, כחברה העוסקת בהסעות. נדמה שאין צורך להרחיב על כך, הדברים ברורים מאליהם.

11.       אני דוחה את טענת הנתבעת כי עומדת לה הגנה כלשהי כנגד ביצוע עוולה. הנתבעת לא הוכיחה כל הצדק סביר לפרסום תמונה דווקא של התובעת, בצמוד לידיעה על תאונת דרכים קטלנית.

12.       אני מקבל את טענת התובעת כי נגרם לה נזק ממוני בשל הפרסום. התובעת נאלצה לטפל בפניות רבות של לקוחותיה המודאגים, ולהפיג את חששותיהם. כמו כן התובעת נאלצה להשקיע משאבים בבירור העובדות הקשורות לפרסום, לצורך מתן תשובות לכל הפונים אליה. מדובר בנזק שעל פי אופיו יש להעמידו על דרך אומדנא דדיינא.

13.       הנתבעת טענה שאין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בהיותה חברה בע"מ. אני משאיר טענה זו בצריך דיון. זאת מאחר ואני מוצא לנכון לפסוק פיצוי בגין נזק ממוני כאמור בס' 12 לעיל, אשר מהווה פיצוי סביר בנסיבות העניין, גם מתוך הנחה שאין מקום לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני.

14.       אני מעמיד את נזקה של התובעת על 8,000 ש"ח נכון להיום.